הספר עוסק בשלושה נושאים בתחומי הכלכלה המודנית על פי ההלכה:
א. חוזים על פי דיני התורה
החוזה הינו הכלי הבסיסי לחיי הכלכלה. הוא מקיף את כל תחומי החיים החל מהחוזה שכורת הנוסע באוטובוס עם חברת האוטובוסים והמבטיח לו את הגעתו ליעדו, ועד לחוזים מסועפים הנכרתים בין חברות ענק. נוסח החוזה מעסיק כל אדם בשעה שעומד לרכוש דירה או למוכרה, וזאת על מנת להבטיח את זכויותיו המשפטיות. ברם, רבים אינם מודעים לכך שגם אם תוקפו המשפטי של החוזה איננו מוטל בספק, הרי תוקפו ההלכתי כלל אינו ברור.
במחקר שלפנינו מתבררים העקרונות על פיהם ניתן לנסח חוזה על פי ההלכה, ואף מוצע נוסח לחוזה כזה.
נכתב ע"י הרב דוד בס.
ב. איסור ריבית בתאגידים
"מחיר ההון" הינו מושג בסיסי בחיי הכלכלה כיום, אך מושג זה עלול להוות איסור תורה חמור. הפתרון המקובל והידוע לבעיית הריבית הינו היתר העסקא. אך פתרון אינו נקי משאלות, ומה עוד שלא תמיד חברות מעוניינות לחתום עליו.
המחקר שלפנינו בוחן את השאלה האם ניתן להיעזר בכלי הכלכלי המודרני ששמו "תאגיד" או "חברה בע"מ" בכדי לאפשר התנהלות כלכלית מודרנית הכוללת גם הלוואות בריבית בלא להיכשל באיסור ריבית החמור.
נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס.
ג. התוקף ההלכתי של חוקי המדינה
כידוע מדינת ישראל לא קבעה את מערכת חוקיה על יסוד דיניה של תורה. עם זאת, אין משמעות הדבר שההלכה אינה מכירה כלל בחוקי המדינה. ההלכה מכירה באפשרות המלך לחוקק חוקים וקובעת ש"דינא דמלכותא דינא". כמו"כ מאפשרת ההלכה לנציגי הציבור להתקין תקנות ולקבוע כללים הבאים לשנות או להוסיף על דיני תורה. ההלכה גם מתחשבת במנהג המדינה ובתנאים שהצדדים לחוזה התנו ביניהם.
לאור כל זאת נוצר הצורך לבחון באלו מצבים תתן ההלכה תוקף לחוקי המדינה, ובאלו מצבים לא תתחשב ההלכה בחוקים אלו. בחינה מעמיקה של סוגיה זו נעשית במחקר שלפנינו.
נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס.
עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק.
הספר עוסק בשלושה נושאים בתחומי הכלכלה המודנית על פי ההלכה: א. חוזים על פי דיני התורה החוזה הינו הכלי הבסיסי לחיי הכלכלה. הוא מקיף את כל תחומי החיים החל מהחוזה שכורת הנוסע באוטובוס עם חברת האוטובוסים והמבטיח לו את הגעתו ליעדו, ועד לחוזים מסועפים הנכרתים בין חברות ענק. נוסח החוזה מעסיק כל אדם בשעה שעומד לרכוש דירה או למוכרה, וזאת על מנת להבטיח את זכויותיו המשפטיות. ברם, רבים אינם מודעים לכך שגם אם תוקפו המשפטי של החוזה איננו מוטל בספק, הרי תוקפו ההלכתי כלל אינו ברור. במחקר שלפנינו מתבררים העקרונות על פיהם ניתן לנסח חוזה על פי ההלכה, ואף מוצע נוסח לחוזה כזה. נכתב ע"י הרב דוד בס. ב. איסור ריבית בתאגידים "מחיר ההון" הינו מושג בסיסי בחיי הכלכלה כיום, אך מושג זה עלול להוות איסור תורה חמור. הפתרון המקובל והידוע לבעיית הריבית הינו היתר העסקא. אך פתרון אינו נקי משאלות, ומה עוד שלא תמיד חברות מעוניינות לחתום עליו. המחקר שלפנינו בוחן את השאלה האם ניתן להיעזר בכלי הכלכלי המודרני ששמו "תאגיד" או "חברה בע"מ" בכדי לאפשר התנהלות כלכלית מודרנית הכוללת גם הלוואות בריבית בלא להיכשל באיסור ריבית החמור. נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. ג. התוקף ההלכתי של חוקי המדינה כידוע מדינת ישראל לא קבעה את מערכת חוקיה על יסוד דיניה של תורה. עם זאת, אין משמעות הדבר שההלכה אינה מכירה כלל בחוקי המדינה. ההלכה מכירה באפשרות המלך לחוקק חוקים וקובעת ש"דינא דמלכותא דינא". כמו"כ מאפשרת ההלכה לנציגי הציבור להתקין תקנות ולקבוע כללים הבאים לשנות או להוסיף על דיני תורה. ההלכה גם מתחשבת במנהג המדינה ובתנאים שהצדדים לחוזה התנו ביניהם. לאור כל זאת נוצר הצורך לבחון באלו מצבים תתן ההלכה תוקף לחוקי המדינה, ובאלו מצבים לא תתחשב ההלכה בחוקים אלו. בחינה מעמיקה של סוגיה זו נעשית במחקר שלפנינו. נכתב ע"י הרב ישראל בן שחר והרב יאיר הס. עורכי הסדרה: הרב שלמה אישון והרב יצחק בזק.
ספרו הגדול של רבנו צדוק הכהן מלובלין במהדורה מפוארת. • כתב מרובע• ניקוד מלא• ציון מקורות והפניות כולל מקורות נדירים. רוב המקורות הועתקו במלואם• השוואה לשאר כתבי ר' צדוק• פתיחת ראשי תיבות 8 כרכים על התורה והמועדים
ספרו הגדול של רבנו צדוק הכהן מלובלין במהדורה מפוארת. • כתב מרובע• ניקוד מלא• ציון מקורות והפניות כולל מקורות נדירים. רוב המקורות הועתקו במלואם• השוואה לשאר כתבי ר' צדוק• פתיחת ראשי תיבות במהדורות הישנות שולבו התורות האלה תוך כדי כרכי התורה לפי לוח השנה בקירוב. לתועלת הלומדים במהדורתנו ליקטנו את התורות על השבת, המועדים וראשי חודשים וכו', והצגנו אותנו בנפרד בשלושת כרכי המועדים.
ספרו הגדול של רבנו צדוק הכהן מלובלין במהדורה מפוארת. • כתב מרובע• ניקוד מלא• ציון מקורות והפניות כולל מקורות נדירים. רוב המקורות הועתקו במלואם• השוואה לשאר כתבי ר' צדוק• פתיחת ראשי תיבות בכרך זה נאספו התורות על המועדים וראשי חודשים וכו' מניסן (ליתר דיוק - מפרשת פרה) ועד אב.