ספרו של הראי”ה – מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל, רבה הראשון של ארץ ישראל. הספר עוסק בערך התשובה והדרכתה בחיי הפרט ובחיי הכלל.
הספר יצא במהדורה חדשה ומנוקדת, עם מראי מקומות.
האומנות מרבה לעסוק בתחומים שברגש וביופי, באהבה ובחמלה, ולא פעם מעוררת בבית המדרש סימני שאלה. כיצד נכון להתייחס אליה? היש לאומנות מגע כלשהו עם היהדות, או שמא היא אף מתנגשת בה? עד היכן מגיע חופש האומנות? ובהמשך לכך – מהי משמעות האהבה, שהאומנות עוסקת בה כל כך? ומהי הדרך הראויה לעסוק בה ולבטאה? על שאלות אלו ואחרות ענה הראי"ה קוק זצ"ל במאמרו היסודי, ששובץ כהקדמה לשיר השירים, בקשר לאמירתו הגדולה של רבי עקיבא: "שכל הכתובים קודש, ושיר השירים – קודש קודשים". בספר זה הרב חיים דרוקמן זצ"ל מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק וסולל לפנינו דרך הסתכלות מעמיקה על ערכו של שיר השירים, על משמעותה האמיתית של האומנות לסוגיה, ובד בבד מבאר את מהותה האמיתית של האהבה הטבעית והמפגש שלה עם עולם הנפש והאומנות. כהשלמה, בבחינת "תורת חיים", מובאים בסוף הספר כמה פרוטוקולים מנאומי הרב דרוקמן בפני כנסת ישראל בעת ששימש חבר בה, שבהם האיר את הגישה הנכונה לנושא זה, עם השלכה ישירה על ההנהגה והחקיקה הראויות בדורנו בתחומים אלו.
סדרה של שיעורים וביאורים מאת הרב חיים דרוקמן שליט"א על כתבי הרב קוק זצ"ל. בינתיים יצאו שלושה ספרים ובע"ה אנו עובדים על נוספים. ושבת - פרקי מבוא לאורות התשובה בספרו "ושבת" מבאר הרב דרוקמן את עקרונותיו המרכזיים של הרב קוק זצ"ל בספר אורות התשובה. מתוך עיון בשלוש פיסקאות ההקדמה הקצרות מתבארת המהפכה שמחולל הספר בהבנת מהות התשובה וחשיבותה לדורנו, תוך התבוננות מפוכחת במציאות. כך נבנית תפיסת עולם שונה לחלוטין על כל מושג התשובה ועל מה שנתבע מאיתנו בהקשר אליה. בספר כלול גם מפתח ערכים לספר אורות התשובה כולו. הקדמה לשבת הארץ בהקדמת ספרו "שבת הארץ" הראי"ה קוק פורש לפנינו הסתכלות מעמיקה על הקשר המיוחד שבין עם ישראל לארץ ישראל וחושף תהליך חינוכי־לאומי, המוביל אותנו לחיים של משמעות וערך, ובנוי על מעגל שנות השמיטה והיובל.את היסודות הללו חשוב כמובן ללמוד בשנת השמיטה עצמה, אך גם בשנים שבין שמיטה לשמיטה עלינו לשאול את עצמנו לאן השמיטה מובילה אותנו. כשם שהשבת היא מרכז השבוע, והשפעתה אינה מצטמצמת רק ליום השביעי עצמו, אלא מתפרשת על כל ימות השבוע, כך השמיטה משפיעה על כל שבוע השנים – גם על השנים שלפניה וגם על אלו שלאחריה.המסרים הגדולים העולים מהשמיטה צריכים לפעם בנו תמיד. בחלקו הראשון של הספר מובאת ההקדמה לשבת הארץ בנוסח מדויק, בניקוד מלא, בצירוף מראי מקום, ועוד. בחלק השני, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. דרך עיוניו המעמיקים מתבררת הסתכלותו הייחודית של הרב קוק ומתגלה תפקידם הגדול של השמיטה והיובל בהבאת ישראל והעולם כולו להגשמת תכליתם בעולם. חזון הצמחונות והשלום בדורות האחרונים תופסת שאלת המוסר והצדק שבאכילת בעלי חיים מקום מרכזי בשיח הציבורי. דעות שונות מנסרות בחלל האוויר, ורבים תוהים לעצמם כיצד על האדם המודרני והנאור לראות את הדברים, והאם יש ליהדות מה לומר בשאלה סבוכה זו. הראי"ה קוק זצ"ל, מגדולי ההוגים בדורות האחרונים, בחן סוגיה זו במאמרֵי "חזון הצמחונות והשלום", והציע הלכי רוח מפתיעים, השופכים אור על דרכה החינוכית של התורה לזיכוך האנושות וקידום המציאות לעבר החזון הגדול של "וגר זאב עם כבש". בספר זה, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. עיוניו עמוקים, מבוארים ומציבים תפיסה ברורה ומורכבת כאחת, שיש בה כדי לחולל מהפך מחשבתי אצל הקורא ולעורר בקרבו שאיפה אל הטוב – לצד ראייה ריאלית של המצב הנוכחי שבו הוא שרוי.
בהקדמת ספרו "שבת הארץ" הראי"ה קוק פורש לפנינו הסתכלות מעמיקה על הקשר המיוחד שבין עם ישראל לארץ ישראל וחושף תהליך חינוכי־לאומי, המוביל אותנו לחיים של משמעות וערך, ובנוי על מעגל שנות השמיטה והיובל. את היסודות הללו חשוב כמובן ללמוד בשנת השמיטה עצמה, אך גם בשנים שבין שמיטה לשמיטה עלינו לשאול את עצמנו לאן השמיטה מובילה אותנו. כשם שהשבת היא מרכז השבוע, והשפעתה אינה מצטמצמת רק ליום השביעי עצמו, אלא מתפרשת על כל ימות השבוע, כך השמיטה משפיעה על כל שבוע השנים – גם על השנים שלפניה וגם על אלו שלאחריה. המסרים הגדולים העולים מהשמיטה צריכים לפעם בנו תמיד. בחלקו הראשון של הספר מובאת ההקדמה לשבת הארץ בנוסח מדויק, בניקוד מלא, בצירוף מראי מקום, ועוד. בחלק השני, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. דרך עיוניו המעמיקים מתבררת הסתכלותו הייחודית של הרב קוק ומתגלה תפקידם הגדול של השמיטה והיובל בהבאת ישראל והעולם כולו להגשמת תכליתם בעולם.
בדורות האחרונים תופסת שאלת המוסר והצדק שבאכילת בעלי חיים מקום מרכזי בשיח הציבורי. דעות שונות מנסרות בחלל האוויר, ורבים תוהים לעצמם כיצד על האדם המודרני והנאור לראות את הדברים, והאם יש ליהדות מה לומר בשאלה סבוכה זו. הראי"ה קוק זצ"ל, מגדולי ההוגים בדורות האחרונים, בחן סוגיה זו במאמרֵי "חזון הצמחונות והשלום", והציע הלכי רוח מפתיעים, השופכים אור על דרכה החינוכית של התורה לזיכוך האנושות וקידום המציאות לעבר החזון הגדול של "וגר זאב עם כבש". בספר זה, הרב חיים דרוקמן מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק. עיוניו עמוקים, מבוארים ומציבים תפיסה ברורה ומורכבת כאחת, שיש בה כדי לחולל מהפך מחשבתי אצל הקורא ולעורר בקרבו שאיפה אל הטוב – לצד ראייה ריאלית של המצב הנוכחי שבו הוא שרוי.
