הספר "במעגלותיה של פרשה" הוא יצירה ייחודית המוסיפה נופך חדש ללימוד התורה. בשלושה מעגלים סובב הספר את הפרשה – במעגל התורה ולימודה, מתוך שאיבה ממקורותינו הקדומים, חדשים עם ישנים; במעגל הארץ־ישראלי והתחדשות הלאומיות היהודית החיה בדורותינו; ובמעגל התפיסה של המשפט העברי והכללי וההתמודדות שביניהם.
המחבר, ד"ר גרשון גרמן, שופט בדימוס, פוסע במעגלותיהן של פרשות השבוע זה למעלה מיובל שנים, דולה לעצמו ומשקה לאחרים במגוון מסגרות, על כך זכה להוקרת המועצה הדתית תל־אביב־יפו בפרס "לאהבת תורה ואהבת ישראל", ע"ש הרב י"י פרנקל זצ"ל. כל זאת בצד פעילותו הענפה כאיש ציבור, ובצד פועלו וניסיונו הנרחב כשופט בבית המשפט השלום, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט הצבאי. השכלתו וניסיון החיים המגוון שלו נשזרו היטב בספרו "במעגלותיה של פרשה" – ובכך ייחודו.
ספרו, "מלך ישראל", זכה לפופולריות ולהוקרה של רבנים, משפטנים ואנשי אקדמיה, וכן של לומדים מהשורה.
אלו לא רק "שיחות"... אלא עיונים של תלמיד חכם המצריכים לימוד... השכלתך הכללית וניסיונך כשופט השתלבו יפה בספר זה, שכולו תורה...
הרב יעקב אריאל, הרב הראשי לרמת גן (תש"ן-תשע"ח)
נפעמתי משני הכרכים הגדושים... והנה אתה... מוסיף להאיר באור תורת הנצח... ואתה עושה זאת ביסודיות, מתוך מקורות קדמונים...
הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ויו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא
אני מכיר אותך כיובל שנים... בעיקר כמרביץ תורה ברבים... ממליץ אני לכל קורא להגיע לאותה מסקנה שאתה הגעת אליה, האומרת כי "משפט שלא נתקדש – לא משפט ישראל הוא".
הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל (תשנ"ג-תשס"ג)
נהניתי עד למאוד מההיקף הרב, מעומקם של דברים, מניתוחם... מהצגתם הבהירה של הסוגיות הפרשניות והאמוניות... מהסדר המופלא... ניכרת ההשראה... מנצנוצי אורה של גאולת ישראל בדור של תחייתנו הלאומית ומהארותיה של תורת ארץ ישראל...
הרב ציון לוז, דיין בבית הדין הרבני הגדול
קישור לכתבת ביקורת על הספר: כאן
ראה פרק לדוגמא
הספר "במעגלותיה של פרשה" הוא יצירה ייחודית המוסיפה נופך חדש ללימוד התורה. בשלושה מעגלים סובב הספר את הפרשה – במעגל התורה ולימודה, מתוך שאיבה ממקורותינו הקדומים, חדשים עם ישנים; במעגל הארץ־ישראלי והתחדשות הלאומיות היהודית החיה בדורותינו; ובמעגל התפיסה של המשפט העברי והכללי וההתמודדות שביניהם. המחבר, ד"ר גרשון גרמן, שופט בדימוס, פוסע במעגלותיהן של פרשות השבוע זה למעלה מיובל שנים, דולה לעצמו ומשקה לאחרים במגוון מסגרות, על כך זכה להוקרת המועצה הדתית תל־אביב־יפו בפרס "לאהבת תורה ואהבת ישראל", ע"ש הרב י"י פרנקל זצ"ל. כל זאת בצד פעילותו הענפה כאיש ציבור, ובצד פועלו וניסיונו הנרחב כשופט בבית המשפט השלום, בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט הצבאי. השכלתו וניסיון החיים המגוון שלו נשזרו היטב בספרו "במעגלותיה של פרשה" – ובכך ייחודו. ספרו, "מלך ישראל", זכה לפופולריות ולהוקרה של רבנים, משפטנים ואנשי אקדמיה, וכן של לומדים מהשורה. אלו לא רק "שיחות"... אלא עיונים של תלמיד חכם המצריכים לימוד... השכלתך הכללית וניסיונך כשופט השתלבו יפה בספר זה, שכולו תורה... הרב יעקב אריאל, הרב הראשי לרמת גן (תש"ן-תשע"ח) נפעמתי משני הכרכים הגדושים... והנה אתה... מוסיף להאיר באור תורת הנצח... ואתה עושה זאת ביסודיות, מתוך מקורות קדמונים... הרב חיים דרוקמן, ראש ישיבת אור עציון ויו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא אני מכיר אותך כיובל שנים... בעיקר כמרביץ תורה ברבים... ממליץ אני לכל קורא להגיע לאותה מסקנה שאתה הגעת אליה, האומרת כי "משפט שלא נתקדש – לא משפט ישראל הוא". הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל (תשנ"ג-תשס"ג) נהניתי עד למאוד מההיקף הרב, מעומקם של דברים, מניתוחם... מהצגתם הבהירה של הסוגיות הפרשניות והאמוניות... מהסדר המופלא... ניכרת ההשראה... מנצנוצי אורה של גאולת ישראל בדור של תחייתנו הלאומית ומהארותיה של תורת ארץ ישראל... הרב ציון לוז, דיין בבית הדין הרבני הגדול קישור לכתבת ביקורת על הספר: כאן
ספרו הגדול של רבנו צדוק הכהן מלובלין במהדורה מפוארת. • כתב מרובע• ניקוד מלא• ציון מקורות והפניות כולל מקורות נדירים. רוב המקורות הועתקו במלואם• השוואה לשאר כתבי ר' צדוק• פתיחת ראשי תיבות 8 כרכים על התורה והמועדים
ספרו הגדול של רבנו צדוק הכהן מלובלין במהדורה מפוארת. • כתב מרובע• ניקוד מלא• ציון מקורות והפניות כולל מקורות נדירים. רוב המקורות הועתקו במלואם• השוואה לשאר כתבי ר' צדוק• פתיחת ראשי תיבות במהדורות הישנות שולבו התורות האלה תוך כדי כרכי התורה לפי לוח השנה בקירוב. לתועלת הלומדים במהדורתנו ליקטנו את התורות על השבת, המועדים וראשי חודשים וכו', והצגנו אותנו בנפרד בשלושת כרכי המועדים.
ספרו הגדול של רבנו צדוק הכהן מלובלין במהדורה מפוארת. • כתב מרובע• ניקוד מלא• ציון מקורות והפניות כולל מקורות נדירים. רוב המקורות הועתקו במלואם• השוואה לשאר כתבי ר' צדוק• פתיחת ראשי תיבות בכרך זה נאספו התורות על המועדים וראשי חודשים וכו' מניסן (ליתר דיוק - מפרשת פרה) ועד אב.