בְּסִפְרֵי "מִכִּי וְדֻבִּי" מְבִיאָה בְּפָנֵינוּ שׁוּלַמִּית חוֹבָב אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַתְּאוֹמִים הַשּׁוֹבָבִים וְהַמְתוּקִים, שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לָהֶם.
לְאָן נֶעֶלְמוּ מִכִּי וְדֻבִּי דַּוְקָא בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ עָמְדוּ לַעֲבֹר דִּירָה? אֵיךְ הֵם נִסּוּ לְשַׁמֵּר אֶת הַשֶּׁלֶג שֶׁלֹּא יִמַּס? מַדּוּעַ לֹא הִצְלִיחַ אֲבִיהֶם לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה? לָמָה הֵם הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ? וּמָה עוֹלְלוּ לִגְבִיעֵי הַפֶּסַח הַמַּבְרִיקִים?
בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר הַסִּפּוּרִים שֶׁבִּשְׁנֵי הַכְּרָכִים שֶׁל הַסֵּפֶר יוּכְלוּ הַיְּלָדִים לְהִצְטָרֵף אֶל מִכִּי וְדֻבִּי, לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַרְפַּתְקְאוֹתֵיהֶם, לִדְאֹג אֶת דַּאֲגוֹתֵיהֶם וְלִצְחֹק אִתָּם שׁוּב וָשׁוּב.
הופיעו בסדרה:
מִכִּי וְדֻבִּי עוֹבְרִים לִירוּשָׁלַיִם – סִפּוּרִים לִימוֹת הַחֹל וּלְשַׁבָּתוֹת
מִכִּי וְדֻבִּי בֶּחָג וּבַמּוֹעֵד – סִפּוּרִים לַחַגִּים וְגַם לְמוֹצָאֵי חַגִּים
* צבע מלא
* מיועד לגיל הרך וראשית קריאה
ראה פרק לדוגמא
בְּסִפְרֵי "מִכִּי וְדֻבִּי" מְבִיאָה בְּפָנֵינוּ שׁוּלַמִּית חוֹבָב אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַתְּאוֹמִים הַשּׁוֹבָבִים וְהַמְתוּקִים, שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לָהֶם. לְאָן נֶעֶלְמוּ מִכִּי וְדֻבִּי דַּוְקָא בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ עָמְדוּ לַעֲבֹר דִּירָה? אֵיךְ הֵם נִסּוּ לְשַׁמֵּר אֶת הַשֶּׁלֶג שֶׁלֹּא יִמַּס? מַדּוּעַ לֹא הִצְלִיחַ אֲבִיהֶם לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה? לָמָה הֵם הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ? וּמָה עוֹלְלוּ לִגְבִיעֵי הַפֶּסַח הַמַּבְרִיקִים? בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר הַסִּפּוּרִים שֶׁבִּשְׁנֵי הַכְּרָכִים שֶׁל הַסֵּפֶר יוּכְלוּ הַיְּלָדִים לְהִצְטָרֵף אֶל מִכִּי וְדֻבִּי, לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַרְפַּתְקְאוֹתֵיהֶם, לִדְאֹג אֶת דַּאֲגוֹתֵיהֶם וְלִצְחֹק אִתָּם שׁוּב וָשׁוּב. הופיעו בסדרה: מִכִּי וְדֻבִּי עוֹבְרִים לִירוּשָׁלַיִם – סִפּוּרִים לִימוֹת הַחֹל וּלְשַׁבָּתוֹת מִכִּי וְדֻבִּי בֶּחָג וּבַמּוֹעֵד – סִפּוּרִים לַחַגִּים וְגַם לְמוֹצָאֵי חַגִּים * צבע מלא * מיועד לגיל הרך וראשית קריאה
בְּסִפְרֵי "מִכִּי וְדֻבִּי" מְבִיאָה בְּפָנֵינוּ שׁוּלַמִּית חוֹבָב אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַתְּאוֹמִים הַשּׁוֹבָבִים וְהַמְתוּקִים, שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לָהֶם. לְאָן נֶעֶלְמוּ מִכִּי וְדֻבִּי דַּוְקָא בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ עָמְדוּ לַעֲבֹר דִּירָה? אֵיךְ הֵם נִסּוּ לְשַׁמֵּר אֶת הַשֶּׁלֶג שֶׁלֹּא יִמַּס? מַדּוּעַ לֹא הִצְלִיחַ אֲבִיהֶם לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה? לָמָה הֵם הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ? וּמָה עוֹלְלוּ לִגְבִיעֵי הַפֶּסַח הַמַּבְרִיקִים? בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר הַסִּפּוּרִים שֶׁבִּשְׁנֵי הַכְּרָכִים שֶׁל הַסֵּפֶר יוּכְלוּ הַיְּלָדִים לְהִצְטָרֵף אֶל מִכִּי וְדֻבִּי, לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַרְפַּתְקְאוֹתֵיהֶם, לִדְאֹג אֶת דַּאֲגוֹתֵיהֶם וְלִצְחֹק אִתָּם שׁוּב וָשׁוּב. הופיעו בסדרה: מִכִּי וְדֻבִּי עוֹבְרִים לִירוּשָׁלַיִם – סִפּוּרִים לִימוֹת הַחֹל וּלְשַׁבָּתוֹת מִכִּי וְדֻבִּי בֶּחָג וּבַמּוֹעֵד – סִפּוּרִים לַחַגִּים וְגַם לְמוֹצָאֵי חַגִּים * צבע מלא * מיועד לגיל הרך וראשית קריאה
בְּסִפְרֵי "מִכִּי וְדֻבִּי" מְבִיאָה בְּפָנֵינוּ שׁוּלַמִּית חוֹבָב אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַתְּאוֹמִים הַשּׁוֹבָבִים וְהַמְתוּקִים, שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לָהֶם. לְאָן נֶעֶלְמוּ מִכִּי וְדֻבִּי דַּוְקָא בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ עָמְדוּ לַעֲבֹר דִּירָה? אֵיךְ הֵם נִסּוּ לְשַׁמֵּר אֶת הַשֶּׁלֶג שֶׁלֹּא יִמַּס? מַדּוּעַ לֹא הִצְלִיחַ אֲבִיהֶם לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה? לָמָה הֵם הִתְבַּיְּשׁוּ כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר פָּגְשׁוּ אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ וּבְעַצְמָהּ? וּמָה עוֹלְלוּ לִגְבִיעֵי הַפֶּסַח הַמַּבְרִיקִים? בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר הַסִּפּוּרִים שֶׁבִּשְׁנֵי הַכְּרָכִים שֶׁל הַסֵּפֶר יוּכְלוּ הַיְּלָדִים לְהִצְטָרֵף אֶל מִכִּי וְדֻבִּי, לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַרְפַּתְקְאוֹתֵיהֶם, לִדְאֹג אֶת דַּאֲגוֹתֵיהֶם וְלִצְחֹק אִתָּם שׁוּב וָשׁוּב. הופיעו בסדרה: מִכִּי וְדֻבִּי עוֹבְרִים לִירוּשָׁלַיִם – סִפּוּרִים לִימוֹת הַחֹל וּלְשַׁבָּתוֹת מִכִּי וְדֻבִּי בֶּחָג וּבַמּוֹעֵד – סִפּוּרִים לַחַגִּים וְגַם לְמוֹצָאֵי חַגִּים * צבע מלא * מיועד לגיל הרך וראשית קריאה
האומנות מרבה לעסוק בתחומים שברגש וביופי, באהבה ובחמלה, ולא פעם מעוררת בבית המדרש סימני שאלה. כיצד נכון להתייחס אליה? היש לאומנות מגע כלשהו עם היהדות, או שמא היא אף מתנגשת בה? עד היכן מגיע חופש האומנות? ובהמשך לכך – מהי משמעות האהבה, שהאומנות עוסקת בה כל כך? ומהי הדרך הראויה לעסוק בה ולבטאה? על שאלות אלו ואחרות ענה הראי"ה קוק זצ"ל במאמרו היסודי, ששובץ כהקדמה לשיר השירים, בקשר לאמירתו הגדולה של רבי עקיבא: "שכל הכתובים קודש, ושיר השירים – קודש קודשים". בספר זה הרב חיים דרוקמן זצ"ל מנגיש, מסביר ומרחיב את דברי הרב קוק וסולל לפנינו דרך הסתכלות מעמיקה על ערכו של שיר השירים, על משמעותה האמיתית של האומנות לסוגיה, ובד בבד מבאר את מהותה האמיתית של האהבה הטבעית והמפגש שלה עם עולם הנפש והאומנות. כהשלמה, בבחינת "תורת חיים", מובאים בסוף הספר כמה פרוטוקולים מנאומי הרב דרוקמן בפני כנסת ישראל בעת ששימש חבר בה, שבהם האיר את הגישה הנכונה לנושא זה, עם השלכה ישירה על ההנהגה והחקיקה הראויות בדורנו בתחומים אלו.
